‏תאריך הפרסום: 19 נובמבר 2023

השפעות של אירועי ה-7 באוקטובר על החברה הישראלית: תקציר ממצאים ראשוניים

מאת: דר' קרן כהן-לוק, דר' אינה לוי, דר' ורד נאמן-חביב

 

הקדמה:

ב-7 לאוקטובר 2023 אזרחי מדינת ישראל חוו מתקפת טרור, החמורה בתולדות המדינה. אירועי ה-7 באוקטובר היו חריגים בהיקפם ובחומרתם. 1400  בני אדם נרצחו, ו-240 נחטפו, כולל תינוקות, ילדים, קשישים, נשים וגברים. המראות להם נחשפו אזרחי ישראל היו אכזריים, קיצוניים וקשים מנשוא. במחקר חדש שנערך בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, ע"י ד"ר אינה לוי, ד"ר קרן כהן-לוק וד"ר ורד נאמן-חביב, נבחנו השפעותיו של אירוע קשה זה והלחימה שהתפתחה בעקבותיו על הציבור הישראלי. המחקר בחן מספר מדדים: סימפטומים נפשיים, רגשיים ותפקודיים בעקבות חשיפה לאירועים הטראומטיים, מידת האמון במוסדות השלטון, פחד מטרור ותפיסה עצמית וחברתית של אזרחי ישראל.

ממצאי המחקר:

• מאפייני המדגם – המחקר נערך בין 26.10.23 לבין 31.10.23 וכלל מדגם מייצג של החברה הישראלית מבחינת חלוקה מגדרית, אזור מגורים, ומעמד סוציו-אקונומי. במחקר השתתפו 844 אזרחי מדינת ישראל בגילאי 18 עד 90 (הגיל הממוצע היה 40): 49% נשים ו-51% גברים. מרבית המשתתפים היו יהודים (85%) וילידי הארץ (90%). הרוב (66%) נשואים או חיים בזוגיות, 26% רווקים, והשאר פרודים, גרושים או אלמנים. רוב המשתתפים (61%) דיווחו שיש להם ילדים. 43% הגדירו את עצמם כחילוניים, 40% כמסורתיים ו-17%  כדתיים. מבחינה השתייכות פוליטית, 43% הגדירו את עצמם כמשתייכים למפלגות הימין, 43% מרכז ו- 14% שמאל.

• חשיפה לאירועי ה-7 באוקטובר – מנתוני המחקר עולה שמרבית המשתתפים לא נחשפו באופן אישי לאירועי ה-7 באוקטובר (99%). רק 5% מהמשתתפים שהו בישובים שנפגעו  ורק 12% דיווחו שנשקפה להם סכנה. 19% מהמשתתפים דיווחו שקרובי המשפחה או החברים שלהם שהו בישובים שנפגעו במהלך האירועים ו-32% דיווחו שקרובי המשפחה שלהם או חבריהם היו בסכנה בשל אירועי ה-7 באוקטובר והלחימה שהתפתחה בעקבותיה. בנוסף, 7% מהמשתתפים השתתפו בפעילות כוחות ההצלה וסיוע בעקבות האירועים, 8.3% משתתפים בלחימה בדרום ול-54% מהמשתתפים יש קרובי משפחה או חברים שמשתתפים בלחימה בדרום.

• המשתתפים דיווחו על תגובות דחק ברמות בינוניות עד גבוהות כמו דיכאון, דחק, סימפטומים פוסט-טראומתיים, פחד מטרור, וחוסר תפקוד.

• דכאון ודחק – משתתפים רבים דיווחו על סימפטומים של דכאון (חוסר מוטיבציה, תחושות של דכדוך והנאה) ודחק (קושי להירגע, קוצר רוח, רגישות ופגיעות). 24% מהמשתתפים דיווחו על רמות דכאון בינוניות ו-29% רמות דכאון גבוהות עד גבוהות מאוד. 13% דיווחו על רמות דחק בינוניות, ו-54% דיווחו על רמות דחק גבוהות עד גבוהות מאוד.

• תסמינים פוסט-טראומתיים – רבים מהמשתתפים (48%) דיווחו על זיכרונות חודרניים מעוררי מצוקה הקשורים לאירועי ה7 באוקטובר ותחושת מצוקה רגשית אינטנסיבית לנוכח גירויים שמזכירים להם את האירועים. 41%-53% מהמשתתפים דיווחו על רמות גבוהות של עוררות (דריכות יתר, בהלה מוגזמת, קושי בריכוז, קושי להירדם, ותחושת של חוסר מנוחה); 37%-39% דיווחו כי הם נמנעים מכל מה שמזכיר להם את אירועי ה-7 באוקטובר כמו מחשבות, רגשות, אנשים או מקומות; 36% דיווחו על חלומות חוזרים ומעוררי מצוקה, הקשורים לאירועים שהתרחשו; ו-35% דיווחו כי הם חווים מצב רגשי שלילי מתמשך, כמו תחושת פחד אימה, כעס אשמה או בושה.

• פחד מטרור – באופן כללי, ממצאי המחקר מעידים על רמות גבוהות יחסית של פחד מטרור. 65% מהמשתתפים דיווחו, כי עקב אירועי ה-7 באוקטובר, הם חוששים לצאת מבתיהם למקומות מסוימים; 58% דואגים כי הם או בני משפחתם עלולים להיות קורבנות לפיגוע כלשהוא (דקירה, ירי, דריסה, פיגוע התאבדות ועוד), 71% דואגים שהם או בני משפחתם ייפגעו מנפילה של טיל. בנוסף, הנתונים מצביעים כי נוסף מרכיב חדש לפחד מטרור – פחד מחטיפות ומצבים של שבי או בני ערובה. 62% חוששים שמחבל ייכנס ליישוב מגוריהם ויפגע בהם או בבני משפחתם , ו-47% חוששים שהם או בני משפחתם/חבריהם ייחטפו או יהפכו לבני ערובה. כמו כן, מרבית המשתתפים (72%) דיווחו שהם עסוקים במחשבות כיצד להגן על עצמם או על משפחתם מפני איומי הטרור.

 

=====================================

לנוכח העובדה שרוב המשתתפים לא נחשפו באופן ישיר לאירועי ה-7 באוקטובר, נתונים אלה מעידים על רמות גבוהות של מצוקה ופחד בקרב האוכלוסייה הכללית.

=====================================

​

• צפייה בתכנים הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר -  נמצא קשר בין מספר ממוצע של שעות צפייה בתכנים הקשורים לאירועי ה-7 באוקטובר לבין מדדי המצוקה ופחד. אנשים שדיווחו על מספר גדול יותר של שעות צפייה בתכנים הקשורים לאירועי ה 7 באוקטובר התאפיינו ברמות גבוהות יותר של פחד מטרור, דיכאון וסטרס ותפקוד לקוי יותר.

• תפקוד – מושג התפקוד מתייחס להתנהלות הפרט בתחומי חיים שונים: בריאות, עבודה, משפחה ועוד. הממצאים מעידים על פגיעה משמעותית בבריאות ובתפקוד הציבור בישראל. 35% מהמשתתפים העידו כי בריאותם הפיזית נפגעה עקב אירועי ה 7 באוקטובר;  כ-50% דיווחו על פגיעה בתפקודם בעבודה/לימודים וביכולתם להציב מטרות ולפעול לממשן;ו-38% דיווחו על פגיעה בתפקוד כלכלי. 41%-61% מהמשתתפים דיווחו על פגיעה בתפקוד בתחום הקשרים האינטימיים והחברתיים ובתפקוד המיני. 76% דיווחו על פגיעה בתפקוד בכל הנוגע לפעילויות בשעות הפנאי ולבילויים. עם זאת, בקרב ציבור ההורים שהשתתפו במחקר, 83% דיווחו כי תפקודם בכל הנוגע לקשר עם ילדיהם (תקשורת, קרבה ומשמעת) לא נפגע והוא ברמה גבוהה עד גבוהה מאד.

• אובדן אמון במוסדות השלטון - בחינת מדדי האמון הציבורי במוסדות השלטון בישראל העלתה כי ישנו פער באמון הציבור בין גורמים המדיניים, בתי המשפט ואמצעי התקשורת וגופי הביטחון. האמון בגופים המדיניים נמצא נמוך: כ- 73% מהציבור הביע רמות נמוכות עד נמוכות מאד בראש הממשלה, בממשלה ובכנסת. כמחצית מן הציבור הביע רמות אמון נמוכות עד נמוכות מאד במערכת בתי המשפט בישראל (56%) ובאמצעי התקשורת (45.5%). עם זאת, ולמרות האירועים הקשים שהיו ב 7 לאוקטובר, מרבית הציבור בישראל עדיין מביע אמון בכוחות הביטחון. 75%-80% מהציבור הביע רמת אמון גבוהה עד גבוהה מאד במשטרה ובצבא. לממצאים אלה אודות אמון במוסדות השלטון חשיבות רבה, לאור הקשרים הקיימים בין רמת האמון של הציבור במוסדות השלטון ובין הפחד של הציבור להיפגע מטרור ורמות המצוקה הרגשית.

גורמי חוסן

• תמיכה חברתית, תפקוד ומצוקה- ממצאי המחקר מעידים כי למידת התמיכה החברתית יש השפעה חיובית על מדדי תפקוד ומצוקה. משתתפים שדיווחו על תמיכה חברתית גבוהה יותר מהמשפחה, חברים והקהילה התאפיינו ברמות דיכאון וסטרס נמוכות יותר ותפקוד טוב יותר. הממצא מדגיש את חשיבות התרומה של העזרה והערבות הדדית להתמודדות עם אירועים טראומטיים.

• גורמים מקדמים בריאות נפשית – תקווה, אופטימיות, חוסן אישי ואמונה עצמית נמצאו קשורים לרמות מצוקה נמוכות יותר. כך, אנשים שהתאפיינו ברמות גבוהות יותר של תקווה, אופטימיות, חוסן אישי ומסוגלות עצמית דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון וסטרס ועל רמת תפקוד תקינה יותר.

• תפיסה עצמית ותפיסות לגבי החברה הישראלית – 60% מהמשתתפים הגדירו את עצמם במושגים חיוביים כגון שורדים/ לוחמים, ו-79% מהמשתתפים בחרו בתוויות חיוביות להגדרת החברה הישראלית: חברה של שורדים, חברה של לוחמים, חברה של מנצחים.

• תפיסה עצמית חיובית ומדדי המצוקה – אנשים שהעדיפו הגדרות עצמיות חיוביות התאפיינו ברמות נמוכות יותר של מצוקה נפשית ותפקוד תקין יותר.